מעריב ישלם 50,000 ש"ח בגין לשון הרע בכתבה על מות נער בטביעה בבריכה

לפסק הדין בעניין לייזר ואח' נ' עיתון מעריב ואח'

בית משפט השלום בירושלים חייב את עיתון מעריב לשלם פיצוי של 50,000 שקלים לבני משפחתו של נער אשר טבע בבריכה, וזאת בעקבות פרסום בו נרמז כי קרובי הנער אחראים במידת מה למותו, לאחר שקבע כי הפרסום מהווה לשון הרע ואין בו כל אמת.

התובע הוא דודו של נער אשר טבע למוות בבריכת שחיה בזמן שהיה תחת השגחתו של התובע, כאשר התארח לסוף שבוע אצלו. בעקבות מקרה הטביעה, פורסמה ידיעה בעיתון מעריב בה נכתב בין היתר, כי כבר בבוקר יום הטביעה, התלונן הנער בפני בני משפחתו כי אינו חש טוב, אך רק אחרי שהוא נעלם בקאנטרי קלאב לכמה שעות בזמן שקרוביו בילו מסביב לבריכה, הם התחילו לחשוד ולבסוף מצאו אותו צף במים מחוסר הכרה.

התובעים - דודו של הנער ואשתו, טענו כי מדובר בפרסום שקרי, שיש בו רמיזה ברורה כי הם התרשלו הן בהשגחה על המנוח והן בהתעלמם ממצבו הבריאותי, וכי מוטלת עליהם האחריות לטביעתו. לטענתם, למרות ששמם לא נזכר בגוף הידיעה, תושבי המקום ידעו היטב במי מדובר, והדבר גרם להם עגמת נפש רבה ופגע קשות בשמם הטוב. לאחר שהעיתון סירב לדרישתם לפרסם הודעת תיקון, הבהרה והתנצלות, הוגשה התביעה בה נדרש פיצוי של 200,000 שקלים.

מטען העיתון נטען כי הפרסום כלל איננו מהווה לשון הרע שכן הוא איננו מטיל על התובעים אשמה כלשהי, במיוחד לאור העובדה כי שמם איננו נזכר בו. לחלופין, טען העיתון כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום וכי מדובר בפרסום מותר.

השופט חגי ברנר קיבל את התביעה באופן חלקי. ראשית, קבע השופט כי הפרסום מהווה לשון הרע מאחר ואין ספק כי האדם הסביר הקורא את הידיעה מתרשם כי בני משפחתו של המנוח נהגו בחוסר אחריות משווע וכי במידה לא מבוטלת אחראים לאירוע הטרגי.

"אינני מקבל את טיעונם של הנתבעים כאילו אף אדם בר דעת אינו מצפה מבני משפחה לשמור על נער בן 15 כאילו היה ילד קטן. לטעמי, מדובר בהיתממות לשמה, שכן כל מי שקורא את הידיעה איננו יכול שלא לשאול את עצמו כיצד זה ייתכן שבני המשפחה הזניחו בצורה כזו את המנוח" כתב השופט, והוסיף כי העובדה כי שמם של התובעים אינו מופיע בכתבה אינו מאיין את היותה פרסום לשון הרע אודות התובעים, שכן מדובר ביישוב קטן שתושביו ידעו היטב כי התובעים הם בני משפחת המנוח, וזוהי קבוצת ההתייחסות הרלבנטית במקרה זה.

לעניין טענות ההגנה שהעלה העיתון, קבע השופט כי למעט העובדה שהתובע ובניו אכן בילו מסביב לבריכה, אין כל אמת באף לא אחת מבין הקביעות העובדתיות המתוארות בכתבה, וכך למשל, התיאור של העלמות המנוח למשך מספר שעות היה בלתי נכון בעליל ולא תרם דבר, מעבר להוספת נופך סנסציוני לידיעה דרמטית ומצערת.

"למעלה מהצורך אציין כי ברור שישנו עניין ציבורי בפרסום מקרים של טביעה, על מנת לנסות ולצמצם את מימדי התופעה, אך קיומו של עניין ציבורי איננו תירוץ שיכול להכשיר הוספת פרטים "פיקנטיים" או "תיאורי צבע" לידיעות עיתונאיות, רק כדי להגדיל את העניין של הקוראים, על חשבון אמיתותן של העובדות" כתב השופט.

לעניין הפיצוי, נקבע כי בנסיבות המקרה בהתחשב בעובדה שהפרסום לא נקב בשמם של התובעים ובכך שמדובר בלשון הרע משתמעת בלבד, יש לחייב את מעריב לפצות את התובעים ב 50,000 שקלים, ובנוסף לשלם הוצאות משפט של 5,000 שקלים ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקלים.

• ב"כ התובעים: עו"ד חיים כהן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד עמית דולב

לפסק הדין בעניין לייזר ואח' נ' עיתון מעריב ואח'

למדור: נזיקין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.